בין "הכרעה" ל"הרתעה"

הויכוח בצה"ל על אופי הלחימה בטרור וכיצד הוא משפיע על אופן הלחימה במלחמת 'חרבות ברזל'

• פתיחה
• תפיסה א' – תמרון מהיר ככלי להכרעת האויב
• תפיסה ב' – תמרון הוא רק כלי להפגנת יכולת שיוצרת הרתעה
• מלחמת "חרבות ברזל"
• עמדות בכירי צה"ל בין הגישות השונות
• עמדת הרמטכ"ל הנוכחי וקודמו
• השפעות גישת "ההרתעה" על הלחימה ברצ"ע.
• סיכום והשוואת מונחים:

פתיחה

התמרון הקרקעי (שמשמעותו הכרעה של האויב על ידי הפתעת האויב, באמצעות מיקוד העוצמה ההתקפית בנקודות התורפה במערך שלו) הוא כלי מרכזי באסטרטגית הלחימה בין צבאות בכלל, ובאסטרטגית הלחימה של צה"ל מאז הקמתו.

בשלושים השנים האחרונות התפתח ויכוח בצה"ל מה היא תכליתו של תמרון קרקעי בלחימה מול ארגוני טרור שאינם צבא של מדינה, ומכל תפיסה נגזרים מאפייני לחימה אחרים (תמרון מהיר או איטי, כיבוש שטחים לעומת פשיטות נקודתיות, העברת הלחימה לשטח האויב, ועוד)

תפיסה א' – תמרון מהיר ככלי להכרעת האויב

במלחמה בין צבאות מדינתיים, מוסכם שתמרון קרקעי לכיבוש שטחים הוא הכלי שמאפשר להכריע את צבא המדינה היריבה, באופן שהצד המנצח מעביר את הלחימה באופן מלא לשטח האויב, מצליח לכבוש את שטח האויב, ומכאיב לו עד שהוא מניף דגל לבן.

תפיסה זו רואה גם בלחימה מול ארגון טרור את התמרון הקרקעי ככלי שמוביל להכרעת מהירה של האויב. לפי תפיסה זו, בדיוק כמו מול צבא מדינתי, הדרך לצאת כשידך על העליונה במאבק צבאי מול ארגון טרור, חייבת לכלול כיבוש שטח, השמדת יכולות, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדבר על ניצחון.

בראייתם, לא ניתן להסתפק בפעילות צבאית ממוקדת, חזקה וכואבת ככל שתהיה, על אף שיתכן שהיא תצליח ליצור "הרתעה" זמנית אצל האויב. זאת, מכיוון שהיכולת של האויב והרעיון האידיאולוגי שלו נשארים קיימים, והוא יחפש תמיד את ההזדמנות להעז ולהפעיל את היכולת שלו – וימצא את המועד המתאים לו לסבב נוסף של לחימה.

תפיסה ב' – תמרון הוא רק כלי להפגנת יכולת שיוצרת הרתעה

גישה זו טוענת שלא ניתן להכריע ארגוני טרור על ידי תמרון קרקעי, בשונה מהכרעת צבא סדיר, מסיבות שונות – ביניהם: התבססות ארגון הטרור בקרב אוכלוסיה אזרחית כך שכדי להכריע אותו יש צורך בכיבוש השטח לאורך שנים ולהתמודד עם איומי גרילה, אופי הפעילות של פעילים וחוליות בודדות שיכולות תמיד לפעול, המוטיבציה הדתית של פעילי הטרורוחוסר היכולת לגרום לאידאולגיה של הטרור לעבור מן העולם ועוד).

לכן, כדי לנצח ארגון טרור, יש צורך להביא את הארגון לתודעה של חוסר כדאיות להפעיל את פעולות הטרור שלו כלומר, יצירת "הרתעה".

ולכן, הלחימה תתמקד בעיקר במה שנקרא 'אש מנגד'[1] (שימוש מסיבי ב"אש", ירי מרחוק מן הים ומן האוויר, ללא השתתפות נרחבת של כוחות יבשתיים), שמופעלת בעוצמה כנגד האויב מרחוק עד שהוא נכנע. מכות האש החוזרות ונשנות לאורך הלחימה אמורות להוביל לכך שהאויב יבין/ירגיש שלא כדאי לו להילחם, ויחוש "מורתע" לתקופת זמן משמעותית מספיק שמצדיקה את הפסקת הלחימה.

מצדדי תפיסה זו, ישאפו להימנע ככל האפשר מתמרון קרקעי שמלווה במחירים כבדים בחיי אדם. ולכן, גם כאשר יוחלט שלא להסתפק ב"אש מנגד", ולצאת לתמרון קרקעי, הוא יהיה מוגבל. מטרות התמרון יתוחמו אך ורק לפעולות שיביאו להרתעת האויב ע"י העברת מסר של עוצמה ויכולת צבאית, תוך פגיעות נקודתיות ביכולותיו, אבל לא יתבצעו פעולות שתכליתן כיבוש שטח או שלילת יכולות מקיפה של האויב.

"הניצחון במלחמות אלה יושג, כך שואפים, על־ידי שחיקה הדרגתית של נכסי האויב וכוחותיו מרחוק. עד שיחליט שמטרות המלחמה למענן הוא נלחם אינן שקולות להמשך מגמת אובדן נכסיו[2]".

מלחמת "חרבות ברזל"

בספרות הצבאית, ובמיוחד על גבי כתב העת מערכות ניתן למצוא מאמרים רבים שעוסקים בוויכוח בין שתי הגישות[3]. במסמך שלפניכם ניסינו להציג את תמצית הוויכוח ואת ההשפעה שלו על תפיסת הלחימה הנוכחית של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל".

צה"ל הפעיל תמרון עצים ברצועת עזה בחודשיים הראשונים של הלחימה שכלל כיבוש שטחים והשמדת יכולות שיטתי, אבל המהלך לא הושלם, כיון שלא היו לצה"ל תוכניות מוכנות לביצוע תמרון. בפועל, צה"ל עבר מהר לשיטת לחימה אחרת, שהיא שיטת "הפשיטות"[4], אשר קיבלה ביקורת קשה בדו"ח ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה.

שיטת ה"פשיטות" היא נגזרת של תפיסת הלחימה שרואה בתמרון כלי להרתעה ולא להכרעה, ולכן מעדיפה פעילויות נקודתיות עוצמתיות על בסיס מודיעין מדויק, שמפגינות עוצמה צבאית מרתיעה, על פני פעילויות שיטתיות של כיבוש שטח והשמדת יכולות שיטתית.

את תכליתה של השיטה הסביר שמואל שמואל ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו (גוף באגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל שייעודו לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצה"ל.) במאמר  "פשיטה – דשדוש לתכלית". הוא מציג את התכלית של גישת הפשיטות כך:

"הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות

לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב".^[5]

"בראייה היסטורית, הביאו המלחמות מול מדינות ערב, להיחלשות הדרגתית של רצונן להילחם מול מדינת ישראל ולגיבוש חלופות פרדיגמטיות למלחמה. כך, מצרים אימצה את החלופה המדינית ואילו סוריה אימצה חלופה של 'מלחמה באמצעות שליח'.

מבצעי ההרתעה, לעומת זאת, אינם משיגים תוצאה דומה, אלא להפך, מסבב לסבב אנו פוגשים אויבים חזקים יותר, הן במישור הפוליטי והן במישור הצבאי.

באורח פרדוקסלי , דווקא הישגיהם של מערכי ההגנה האקטיבית במבצע 'עמוד ענן ' מספקים תמריץ לאויב להתמיד בלחימתו נגדנו. לפיכך, 'מבצעי ההרתעה' אינם ממלאים את ייעודם ארוך הטווח – העמדת האויב במבוכה פרדיגמטית ואילוצו לחפש אסטרטגיה אחרת להתמודדות עמנו. כך, אסטרטגיית ההתנגדות לישראל, באמצעות ירי תלול מסלול, עלולה להתרחב לזירות אחרות

(מתוך 'פרדיגמת סבבי ההרתעה' -דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום מאת האלוף תמיר ידעי וערן אורטל^[6])

עמדות בכירי צה"ל בין הגישות השונות

בין הבכירים בצה"ל שמייצגים את התפיסה שמצדדת בהכרעה מהירה וחד משמעית נמצאים בין היתר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן.

בשעתו אמר הרמטכ"ל  לשעבר גבי אשכנזי שבמערכה הבאה צה"ל חייב "להכריע, להכריע מהר, באופן כזה שבסופו של דבר אף אחד לא ישאל מי ניצח ומי הפסיד". [7]

אלוף במיל' יאיר גולן –

"אם רוצים מלחמות קצרות יחסית, ואם רוצים להביא את האויב להיכנע, או לבקש הפסקת לחימה, צריך בראש ובראשונה להכות את כוחו הצבאי. את כושר הלחימה שלו". מדובר למעשה בפגיעה בפעיליו, בין שיהיו אלה חיילים או פעילי חמאס וחיזבאללה. הדרך היחידה לעשות זאת, בוודאי נוכח האיום החמור על העורף, היא באמצעות הגישה הבן-גוריונית הוותיקה של העברת המלחמה לשטחו של האויב, ולשם כך צה"ל חייב לתמרן, ומהר.[8]

בעמדה זהה מחזיק גם האלוף תמיר ידעי מפקד זרוע יבשה –

"תחת פרדיגמת ההרתעה ("לא מכריעים") אין בידנו את הכלים לייצר רציפות מבצעית אפקטיבית , כזו שתמנע מהאויב את תהליך ההתאוששות שלו ממהלומת האש או מהתמרון השחיקתי המוגבל ('מלחמת לבנון השנייה ' ו'עופרת יצוקה') ותגרום לו להרגיש שהעונש החמור עוד לפניו . הבעיה החמורה יותר היא בבניין הכוח – מסבב לסבב לומד האויב את המאפיינים שלנו."

" כדאי שנשקיע את הזמן שנרוויח משיפור דוקטרינת ההרתעה שלנו במציאת חלופה הכרעתית רלבנטית".

"אנו נדרשים לגבש דוקטרינה צבאית שתאפשר לצה"ל לא רק לפגוע באויב במקביל לצמצום הפגיעות בישראל, אלא גם ובעיקר כזו שתחייב אותו להכיר בכישלון דוקטרינת התמ"ס שלו ולזנוח אותה. רק הישג כזה יעצור את תופעת ההסלמה הספירלית של מרוץ החימוש ושל השחיקה בעליונות הצבאית שלנו באזור".

מאמרו של תמיר ידעי נכתב לפני מבצע צוק איתן שבו ביצע צה"ל תמרון שספג ביקורת רבה ("בצוק איתן" הופעלו כוחות היבשה בסופו של דבר, אחרי היסוסים ועיכובים, למטרות לא ברורות או שנויות במחלוקת, שלא הייתה להן הכנה של ממש בהיבטי מודיעין, אימון יחידות ותורת לחימה." – עופר שלח).

בעמדה זהה מחזיקים גם חבר הכנסת לשעבר והמומחה הצבאי עופר שלח ואל"מ במיל' עומר בר לב במיוחד לאור היתכנות של מלחמה בחיזבאללה.

ב"מקרה של מערכה בצפון, ההישג הנדרש מצה"ל יהיה לקצר אותה מאוד, אחרת הנזק לעורף יהיה בלתי נסבל. הישג כזה לא יהיה אפשרי בלי תמרון יבשתי רב עוצמה והחלטי."

"במתארים מסוימים אפשרי הישג משמעותי ב"סטנד אוף", כולל מהלומות אש לא צפויות שיגרמו לאויב נזק שלא ציפה לו. ואולם, אסור שתרחיש מוגבל כזה יהיה הבסים לבניין הכוח והפעלתו, כשברור שאל מול צבאות, כולל "צבא החיזבאללה", מדובר על סיפור אחר לגמרי."

"לפיכך המסקנה ברורה: צה"ל נדרש לבנות ולהפעיל כוח יבשתי מגוון, קטלני ומהיר, בעל יכולות עצמאיות במודיעין ובאש. במערכה כולה יופעלו, כמובן, גם מאמצים משמעותיים באש בכל הגזרות שישתלבו עם התמרון היבשתי, אבל הם אינם ולא יכולים להיות תחליף לו בהשגת ההישג הנדרש בטווח הזמן המתחייב".^[9]

עמדת הרמטכ"ל הנוכחי וקודמו

לעומת זאת כשאנחנו באים לבדוק מה היא תפיסתו הרמטכ"ל הרצי הלוי ושל הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי נראה שהם מייצגים את התפיסה ההפוכה.

תפיסת ההפעלה לניצחון" שגיבש הרמטכ"ל כוכבי, מטרתה "לקעקע את תפיסת האויב, ולבנות כושר צבאי שיוכיח לאויב שתפיסתו איננה יעילה עוד.

באופן דומה התבטא הרמטכ"ל הרצי הלוי כחצי שנה לפני מלחמת "חרבות ברזל" אמר הרמטכ"ל  כי לתמרון יש בראש ובראשונה ערך פסיכולוגי. "עניין של אויב שיודע שהוא יכול לחוש את זחלי ומגפי האויב שלו בשטח שלו. זה דבר מאוד חשוב כדי להרתיע".^[10]

על פי זה ניתן להבין את הדברים הבאים שאמר הרמטכ"ל הרצי הלוי  שניסה להסביר למה ישראל בחרה במלחמה ארוכה ברצועת עזה מלחמה שמטרתה לשחוק את האויב ולהרתיע אותו ולא להביא להכרעתו המהירה .

בסיום קורס מב"ל האחרון לפני כחודש אמר הרמטכ"ל  "עקרון ניהול המלחמות הקצרות הוא עקרון יסוד בתפיסת הבטחון של ישראל מיום הקמתה, תמיד שאפנו להכרעה מהירה של צבאות אויב סדירים ולשחרר את כוחות המילואים לתפקידם האזרחי החיוני להתפתחותה של המדינה, המלחמה הנוכחית שונה זוהי מלחמה ברעיון קיצוני הרסני שראשיתו באירן ובשאיפותיה להשמדת ישראל וזרועותיו שלוחות סביבנו, השמדת ארגוני טרור האוחזים ברעיונות של השמדה ומקדשים את המוות וחוסים תחת אוכלוסייה צפופה מחייבת מערכות יסודיות ולעיתים ארוכות שיש לנהל אותם בנחישות בתחכום באורך רוח ובראיה כוללת… במערכה מתמשכת אסטרטגיה דורשת קבלת החלטות מושכלות לאור תמונה גדולה לאור הישגי המפקדים והלוחמים בשדה הקרב ובצורך לעדכן את מטרות המלחמה."^[11]

במאמר מוסגר יש לציין שכפי הנראה הסיבות  לגישה הזו שלא רואה דרך להכריע טרור ולנצח אותו הם לא רק מקצועיות אלא רחבות יותר כפי שהתבטא פרופ' אבי שגיא ממנסחי מסמך רוח צה"ל.

"כאשר ממשלת ישראל משתמשת במונח ניצחון היא חרגה מגבולות המוסר".

מייצג נוסף של הגישה הזו הוא האלוף במיל' תמיר היימן  מהinss שמשמש בימים אלו כיועץ לשר הבטחון, לדבריו:

ישראל אינה בדרך ל"ניצחון מוחלט", שלא יהיה כאן אחרי שבעה באוקטובר. ישנה כעת שוב הזדמנות לדרג המדיני – קבלות את ההחלטות הקשות. שאיפה ל"ניצחון מוחלט" היא הימור שעלול להסתיים בשום דבר.

השפעות גישת "ההרתעה" על הלחימה ברצ"ע.

 כפי שהזכרנו בהתחלה המצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים כאשר צה"ל זנח את התמרון הקרקעי לטובת שלב הפשיטות נובע מאותה תפיסה שסוברת שהדרך להכרעת ארגון טרור היא על ידי שחיקת היכולות שלו באופן כזה שהוא ייאבד את הכדאיות להפעיל טרור כלפינו "וכן עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב".

יחד עם זאת כבר בשלבים הראשונים של התמרון הקרקעי ברצ"ע ניתן היה להבחין בסימנים של חוסר האמון בהישגים שאותם התמרון יכול להשיג מה שגרם לתמרון עצמו להתבצע באופן חלקי וכפי שהגדיר תא"ל במיל'  יובל בזק (בעבר ראש מחלקת תורת לחימה במטכ"ל)

"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית".[12]

מלבד הנקודות הללו קצב איטי שטח מצומצם וחוסר בתחבולה. ניתן לציין עוד מספר נקודות שמאפיינות את הפעלת הכח הצבאי במלחמת חרבות ברזל שנובעות גם הן מאותה תפיסה שעניינה לעשות מבצע חזק שירתיע את האויב ולא בהפעלת תמרון קרקעי קלאסי

• עקרון הרציפות וההמשכיות- צה"ל נלחם באזורים שונים (עזה-חאן יונס-רפיח-מעטפת מחנות מרכז וכו') ללא שמירה על עקרון המלחמה "רציפות והמשכיות", שמהותו הכאת האויב ברציפות ללא מתן יכולת להתאושש. בכך צה"ל מאפשר לאויב, בכל אחד מהמרחבים השונים, לשוב ולהשתקם.
• עקרון "ריכוז מאמץ"- לאחר חודשיים וחצי של תמרון, צה"ל העביר את אוגדה 36 לגזרה הצפונית ואת הסד"כ הנותר בעזה הוא פיזר בין גזרות שונות ובכך גרם לחוסר ריכוז מאמץ, דבר שמנע מצה"ל לפעול בצורה אפקטיבית במרחבים בם שהה.
• בשלבים הראשונים של המבצע לא היתה כלכלת חימושים והופעלה עוצמת אש מאוד גדולה בלי בקרה על הירי כי הוא נורה כדי להפחיד.
• עבדו בלי ש' לחטיבות – הלחימה ברצועה מתנהלת ללא הגדרות ברורות של טווח הזמן להשגת המשימות השונות, כי לא היתה תכלית מיוחדת, כי הנושא היה תמרון להראות לאויב שאנחנו יכולים לתמרן לו בשטח[13]
• לא הוגדרו מטרות ברורות של טיהור השטח אלא תפיסת השטח באופן כללי והשגת תמונות ניצחון.

סיכום והשוואת מונחים:

גורמי צבא משתמשים במושג ניצחון והכרעה באופנים שונים באופן שלאדם הפשוט שאינו מצוי בעומק העניינים קשה להבחין בשתי הגישות המרכזיות שמתווכחות ביניהם ואת ההשפעה של תפיסת ההכרעה על הלחימה הנוכחית ברצ"ע. ניתן להציע מילון מונחים בלתי מקצועי שיקל על לזהות את המונחים השונים של תפיסת ה'הכרעה' ותפיסת ה'הרתעה'.

[1] תפיסה שפותחה בצבא האמריקאי לפני כ-40 שנה והועתקה לישראל, כיום גם צבא ארה"ב מנסה 'להשתקם' מגישה בעייתית זו

[2] מתוך "מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי ירי־מנגד בעולם ; סא"ל מיל' ד"ר עדו הכט, וד"ר איתן שמיר

[3] ראה ספרו המצוין של תא"ל במיל' גיא חזות 'צבא ההיי-טק וצבא הפרשים' , ובמאמרו של סא"ל עדו הכט התמרון-הרב-זרועי-כאמצעי-בניהול-הסכסוכים-של-מדינת-ישראל

ובאמרו של האלוף תמיר ידעי (מפקד זרוע היבשה) 'פרדיגמת סבבי ההרתעה' -דפוס אסטרטגי ודוקטרינה במבוי סתום  

[4] "פשיטה" לעומת "כיבוש" היא פעולה צבאית בשטח מסוים לזמן מוגבל, כנגד כוח אויב שזוהה כמשמעותי מספיק, שבסיומה כוחותינו נסוגים, כפי שראינו במהלך חודשי הלחימה הבאים ברצועת עזה.

[5] https://www.maarachot.idf.il/2024/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%93%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA/

[6] https://www.maarachot.idf.il/media/jaafkpew/%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-1.pdf?&~nfopt(fileDistorted=518024827945271)

[7] https://www.inn.co.il/news/210105

[8] https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-490/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%95-%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98/

[9] https://www.inss.org.il/he/publication/idf-maneuver/

[10] https://galperel.wordpress.com/tag/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99/[

[11]  215756http://www.idf.il/

[12] https://www.maarachot.idf.il/2024/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99/

[13] כך התאפיינה גם הלחימה בצוק איתן.